<h1>בה"ג הלכ' פסח</h1>
<h2>דף כז.</h2>
והיכא דלש עיסה בפסח ובעי לאפרושי מינה חלה, היכי ליעביד, מפריש ולא ליקרי לה שם חלה עד דאפיה, דתנן כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב, רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה, בן בתירה אומר תטיל לצונן, ורבי יהושע אומר לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובל ימצא, אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה. תניא (מ"ח.) רבי אומר הלכה כר' אליעזר, ורבי יצחק אמר הלכה כבן בתירה. ומותר לאפות חלה של אש שהיא תרומה בין בפסח בין בשאר ימים טובים, ואם יש שם כהן קטן או כהנת שלא יצא טומאה מגופן, אוכלין אותה, דאמר שמואל (בכורות כ"ז.) אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו, באיש עד שיראה קרי, ובאשה עד שתהא נדה.
<h2>דף נח.</h2>
ומקמי פיסחא בתלתין יומי, מיבעי ליה לישראל למגמר מילי דפיסחא ואגמורי אינשי ביתיה, דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות.
